כיצד לזהות רשלנות רפואית?

רוב האנשים נוטים לתת אמון רב ביותר ברופאים שלהם. לכן, כאשר מתרחשת רשלנות, התגובה הראשונה שלנו נוטה להיות חוסר אמון. עם זאת, מחקרים מראים כי טעויות רפואיות שכיחות יותר ממה שאנו חושבים, ומשפיעות על 25% מהאוכלוסייה. אז אם נפלתם קורבן לרשלנות רפואית, איך אתם יכולים לקבל פיצוי?

מהן הטעויות הנפוצות?

ישנם מספר תחומים שבהם מתרחשות טעויות נפוצות ואלו הם:

• היעדר אבחון של המחלה הנכונה.
• רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי.
• רשלנות רפואית בניתוח.
• אבחון מאוחר.
• עיכובים בטיפול.
• ניטור לא מספק לאחר שמטופל עובר פרוצדורה רפואית.
• רשלנות רפואית בהרדמה.
• רשלנות רפואית בהריון ולידה.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר אנשי מקצוע בתחום הבריאות נותנים טיפול לא תקין, ופוגעים במטופל כתוצאה מכך. אחיות, רופאים, בתי חולים, מרפאות וספקי שירותי בריאות אחרים מחויבים על פי חוק לספק טיפול הולם לחולים או לאלה הזקוקים לסיוע חירום רפואי.

כיצד ניתן לקבוע אם הרופא התרשל?

הגורם הרפואי מתרשל במקרים בהם הוא לא עומד בסטנדרט הטיפול הסביר הנדרש והמצופה ממנו.

תוצאות רעות או שגיאות

הרופאים אינם אחראים לכל שגיאה שנעשתה. באופן מציאותי, החוק יודע שרופאים חייבים לעתים קרובות לקבל החלטות מהירות ללא כל המידע המלא. נשאלת השאלה, האם המטפל קיבל החלטה סבירה שרופאים אחרים היו מקבלים אילו היו מתמודדים עם מצב דומה?

הצוות הרפואי חייב לעמוד בסטנדרט טיפול בסיסי. זה ישתנה בהתאם למומחיות שלהם. הנהלים שונים מדי שנה והם יכולים להשתנות עם הזמן. רופא יכול לנקוט בצעדים הנכונים לקראת אבחנה נכונה. עם זאת, התוצאה עדיין עלולה להיות גרועה.

עיכוב באבחון

עם עיכובים באבחון, אתם יכולים לקבל פיצוי כספי רק אם יש עיכוב במה שייחשב מסגרת זמן סבירה.

במקרה זה, הגורם הקובע הוא האם העיכוב גרם לאובדן או לפגיעה במטופל.

לחלופין, לפעמים עיכובים לא היו עושים את ההבדל. אם זה המקרה, סביר להניח שהמטופל לא יוכל לקבל פיצוי מהגורם שהתרשל.

במילים אחרות, עליכם להראות כי העיכוב באבחון הוא מה שגרם לנזקים מהם אתם סובלים.

אי השגת הסכמה מדעת

על הרופאים ליידע ביסודיות את מטופליהם על כל הסיכונים הכרוכים בטיפולים רפואיים. זה מה שמכונה הסכמה מדעת. אם המטפל לא מצליח להשיג הסכמה מדעת, והמטופל סובל מנזק רפואי, המטופל יכול לתבוע את הרופא שלו.

על הרופאים:

• ליידע אתכם על מצבכם.
• להסביר את אופי הטיפולים.
• ליידע אתכם על סיכוני הטיפול ואפשרויות הטיפול הנוספות.

בעוד שהרופא שלכם לא צריך להסביר כל סיכון אפשרי, הוא חייב לתאר את הסיכונים שמטופל סביר צריך לדעת על קיומם לפני שהוא מחליט על טיפול. זה כרוך בהסבר מה יכול לקרות והסבירות שזה יקרה.

עם זאת, אם ידוע על סיכון שלא הודיעו לכם עליו לפני הטיפול, הדבר עלול להיחשב כרשלנות.

אם תגישו תביעה, בית המשפט יחליט אם אדם סביר היה מסכים לטיפול אילו היו מודיעים לו באופן מלא על הסיכונים.

קבלת פיצוי בגין רשלנות רפואית

נניח שאתם יכולים להוכיח רשלנות שגורמת למחלה או לפציעה. במקרה זה, בית המשפט יחייב את הגורם שהתרשל, בית החולים או הרופא לשלם פיצויים. הנזק עשוי לכלול הוצאות רפואיות, הפסדי השתכרות, פיצוי בגין כאב וסבל ועוד. יש לציין כי הרופאים אחראים רק לנזק שגרמה רשלנותם ואם קיים נזק מסוים שאתם סובלים ממנו ללא כל קשר להתנהלות הרשלנית לא תקבלו כל פיצוי בגינו.

דברים שיש לקחת בחשבון

תביעת רשלנות רפואית חייבת להיות מוגשת תוך 7 שנים מהיום בו התרחשה הרשלנות. מסגרת זמן זו היא תקופת ההתיישנות. זה מציין את הזמן שבו אדם סביר מגלה שהתרחשה פציעה כתוצאה מטיפול של רופא.

גם אם אתם מרגישים בסדר אך חושדים ברשלנות, רצוי לפעול במהירות. זה מאפשר לעדים לספק דין וחשבון ברור ולהבטיח שהם עדיין זמינים להעיד. עם זאת, ישנם חריגים לתקופת התיישנות זו.

למי אוכל לפנות לקבלת פיצוי בגין רשלנות רפואית?

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואתי עליכם לפנות לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית. עורך הדין בדרך כלל יקבל שכר טרחה רק במקרים בהם הוא יצליח להוציא עבורכם פיצוי כספי.

עורך הדין יעזור לכם להבין אילו אפשרויות עומדות לרשותכם ואף יבצע הערכת שווי ראשונית של התיק שלכם כדי לוודא שקיימת כדאיות כלכלית בהגשת התביעה.